התכנית לפיתוח הנגב עיקרי התכנית תחומי התכנית החלטות ממשלה    חדשות יוזמת "מרכזי צעירים" יוצאת לדרך "בוחרים מחר" -סיום שנה ראשונה    קישורים משרד המשנה לראש הממשלה שער הממשלה הרשות לפיתוח הנגב משרד החינוך משרד התמ"ת הסוכנות היהודית אוניברסיטת בן גוריון המכללה האקדמית ספיר לכל הקישורים   תחומי התכנית התכנית נוקטת בשיטה אינטגרטיבית תוך טיפול במקביל במספר שכבות: פיתוח כלכלי, חינוך, תשתיות, התיישבות ומגורים, וקהילה ומנהיגות. פיתוח כלכלי תשתיות ואיכות סביבה התיישבות ומגורים חינוך קהילה ומנהיגות בריאות פיתוח כלכלי תחום הפיתוח הכלכלי הובל ע"י חברת מקינזי העולמית ונטלו חלק בגיבושה גורמים מובילים מהמגזר הממשלתי והעסקי בנגב ומחוצה לו. התכנית מבוססת על הבטחת פיתוח כלכלי בר קיימא בהובלת המגזר הפרטי ע"י מיקוד פעולות הממשלה בהסרת חסמים ויצירת תנאים מאפשרים, בין השאר, סיוע לביצוע השקעות בנגב וקיצור תהליכים, שינויי רגולציה וצמצום הפשיעה.   אין בנגב תעשייה אחת המהווה פתרון יחיד לכל הבעיות, אך יש להימנע מפיזור מוחלט של התמריצים לפיתוח. על כן, ההתמקדות צריכה להיות בתעשיית ההיי-טק, התיירות, האלקטרוניקה, הכימיה, המים והאנרגיה החלופית. הטיפוח יעשה על ידי תמרוץ השקעות, הקמת קרן הון סיכון שתתמקד בחברות הזנק בנגב, הגדלת מענקי המדען הראשי לחברות בנגב וצעדים נוספים.   דגש מיוחד יושם על עידוד עסקים ותעסוקה במגזר הבדואי הכולל השמה לתעסוקה, מימון וליווי עסקי, פעילות בקהילה וסיוע בהכשרת עובדים, סבסוד עבודת נשים ופיתוח תשתיות לאזורי תעשייה משותפים ומסחר ביישובים. קובץ להורדה לפרוייקטים בנושא לראש הדף תשתיות ואיכות סביבה שכבת תשתיות ואיכות סביבה הובלה ע"י אמנון בן-דהן מ"דרומה –עידן הנגב" בשיתוף עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, צה"ל, גורמי תכנון וחברות הנדסה ותשתית. פיתוח תשתיות הנגב יעשה תוך שמירה על איזון בין פיתוח הפעילות האנושית לבין שמירה על הטבע והנוף תוך יישום מדיניות בת קיימא. בהתאם, התוכנית פועלת על פי עקרונות תכנוניים, אשר תומכים בעיבוי וחיזוק ישובים קיימים על פני הקמת חדשים תוך מתן עדיפות להצמדת תשתיות. ייחודיותו של הנגב על מרחביו הפתוחים והריכוז של ערכי טבע ונוף מהווים מוקד למשיכת אוכלוסייה. אוכלוסיה חזקה תתרום להגברת המודעות לשימור הסביבה ולשיפור איכות הסביבה.   היוזמות העיקריות לפיתוח בתחום התשתיות: · הארכת כביש 6 ממאחז ועד צומת שוקת לשם הגברת הנגישות מהנגב למרכז הארץ בנסיעה נוחה וללא עיכובים. · הרחבת כביש 31 (להבים-ערד), כביש 40 (עוקף מזרחי לב"ש ועד צומת הנגב) וכביש 232 (מצומת סעד עד מעון) לכבישים דו מסלוליים – בעלי 4 נתיבים, לשם הפיכת צירי הרוחב והאורך בנגב למהירים ובטוחים יותר. · בניית מסילת רכבת מרמת חובב לצומת הנגב לחיבור עיר בסיסי ההדרכה של צה"ל המתוכננת להבנות בצומת הנגב אל רשת הרכבות, ובניית מסילת רכבת נוספת להבים-שוקת-ערד לשם הסדרת תחבורה ציבורית אל הנגב המזרחי (לערד, לישובי הבדואים ולבסיס נבטים המורחב). · שיפורים נוספים נדרשים בתחומי הביוב, תשתיות אזורי התעשייה, חשמל, תקשורת ומנחתים. · דגש מיוחד מושם על קידום התשתיות במגזר הבדואי. קובץ להורדה לפרוייקטים בנושא לראש הדף התיישבות ומגורים תכנון שכבת מגורים והתיישבות הובל ע"י ישי שכטר, ר' אגף תכנון ואסטרטגיה בקק"ל, ורוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור- משימות לאומיות". הצוות הורכב מאנשי מקצוע בתחומי התכנון, הפיתוח האזורי והגיאוגרפיה. עבודת הצוות נעשתה בשיתוף עם גורמי ממשלה, ראשי מועצות מוניציפאליות, גורמי תכנון וחברה.   שיפור אטרקטיביות המגורים באמצעות הקניית חווית מגורים ייחודית יסייע במשיכת אוכלוסייה חדשה לנגב. ניתן ליצור שינוי עמוק בחוויית המגורים בנגב באמצעות שימוש במשאבי הטבע של האזור ליצירת מוצרי נדל"ן הנמצאים במחסור בישראל.   לנגב יתרונות נדל"ן טבעיים המאפשרים שיווק מוצרים ייחודים למגורים: שטחים נרחבים זמינים ביישובים קיימים, שטחים פתוחים בהיקף נרחב, אתרי טבע, היסטוריה ונוף רבים. היצע נדל"ן ייחודי ישפר את פוטנציאל ערך הקרקע באזור שהוא שיקול מרכזי בהחלטה על מקום מגורים. מספר צעדים נדרשים ליישום התכנית: הבהרת כללי תכנון ורגולציה וקידום תכניות מפורטות להרחבות ביישובים, ביצוע פיתוח נקודתי של תשתיות למגורים, הגדלת המשיכה למגזר הכפרי ועידוד הבנייה להשכרה. קובץ להורדה לפרוייקטים בנושא לראש הדף חינוך תהליך העבודה בשכבת החינוך הובל ע"י ד"ר שמשון שושני, שכהן בעבר כמנכ"ל משרד החינוך,  ואדוה אשל-רבינוביץ' מ"דרומה". בצוות השתתפו בכירים ממשרד החינוך, מתחומי החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, נציגי המגזר הבדואי, אנשי אקדמיה, ראשי מועצות ועוד.   האתגר בתחום החינוך הינו יצירת מערכת חינוך איכותית, אשר תסייע בצמצום פערים בתחומים הנדרשים מחד וטיפוח מצוינות מאידך, ואשר תמתג את הנגב כאזור של חינוך איכותי - חינוך מסוג 'אחר', ובכך למעשה תסייע במשיכת אוכלוסייה חזקה לנגב.   יעד מרכזי בתכנית הינו הגדלת שיעור הלומדים לימודים אקדמיים מקרב תושבי הנגב והשוואתו לממוצע הארצי, תוך הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים במקצועות נדרשים בין השאר הנדסה, מדעים, משפטים וכלכלה. התכנית מתבססת על שלושה רבדים כמענה לאתגר החינוכי הניצב בפניה: העמדת תשתיות חינוך בסיסיות במגזר הבדואי הכוללות כ-1480 כיתות, שיפור הכשרת המורים, שיפור החינוך לגיל הרך והכשרת יועצים ופסיכולוגים. מתן הזדמנות שווה לחינוך איכותי בנגב תוך שימת דגש על אזורים נבחרים באמצעות תוספת שעות לימוד ע"פ מצב סוציו-אקונומי בהתאם לדו"ח שושני, הענקת חינוך בלתי פורמאלי לכל ילד ומשפחה, יצירת נגישות למרכזי מדע וטבע ובניית מערכות חינוך מדגימות וייחודיות כמודל יישובי. טיפוח מצוינות באמצעות בניית שני מרכזי מצוינות תוך התבססות על מרכזיים אקדמיים (אוניברסיטת בן-גוריון ומכללת ספיר) וחיזוק הקשר בין הצלחת תלמידים ותגמול המורים ע"י מתן פרסים כספיים לבתי"ס ומורים מצטיינים. קובץ להורדה לפרוייקטים בנושא לראש הדף קהילה ומנהיגות תהליך העבודה על שכבת קהילה ומנהיגות הובל ע"י ד"ר נילי שחורי מטעם הסוכנות היהודית ואדוה אשל רבינוביץ' מ"דרומה". עם חברי הצוות נמנו בעלי תפקידים בכירים, מומחים מתחומי התכנון האורבאני, התכנון האסטרטגי- כלכלי, אנשי חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, עמותות חברתיות, ומנהיגים מקומיים. בעבודת הצוות השתתפו גם קבוצות והתארגנויות קהילתיות, מנהיגות קהילתית, ראשי מועצות מקומיות ואנשי השלטון המקומי, ארגונים חברתיים ומומחים מתחומים שונים. הנחת העבודה הנה, כי קהילה מגובשת ופעילה תורמת לאיכות החיים ומהווה מוקד משיכה לאוכלוסיה ותיקה וחדשה. בהתאם, מטרת התוכנית הינה ליצור תשתיות קהילתיות ייחודיות לכל יישוב על בסיס שיתוף עם האוכלוסייה ולקדם שיתופי פעולה מרחביים בין קהילות שונות. דגש מיוחד מושם על נושא הצעירים בנגב בהיותם אוכלוסייה מחוללת שינוי. במסגרת הכוונה להפוך את הנגב למרחב לצעירים מוצע מגוון של יוזמות ייחודיות בתחומי התעסוקה, ההשכלה, המגורים, תרבות הפנאי והקהילה, העתידות להציב את הנגב כמקום אטרקטיבי במיוחד לבני הדור הצעיר. קובץ להורדה לפרוייקטים בנושא לראש הדף בריאות תהליך העבודה על שכבת הבריאות הובל ע"י ד"ר רונית פלד מאוניברסיטת בן גוריון והיו שותפים לו גורמים ממשרד הבריאות- מחוז דרום, שרותי בריאות כללית, מכבי שרותי בריאות וגורמים נוספים מאוניברסיטת בן-גוריון. המלצות הצוות כוללות: תגבור מצבת כ"א בנגב ברופאים מומחים ובאחיות מוסמכות, תגבור שירותי בריאות הציבור בכ"א מקצועי, והקמת שרותי רפואה דחופה בפריפריה המרוחקת. עפ"י הניתוח שבוצע, בהתחשב בעומס הקיים בבי"ח סורוקה ותוך השוואה למצב מיטות האשפוז בישראל, עולה, כי קיים צורך בהקמת בי"ח נוסף בנגב. לפרוייקטים בנושא לראש הדף